המאמרים של טד

סיפור הסוללות נוספה: 3/13/2009
נושא: הפן הטכני צפיות: 2395
כשהאנושות גילתה את השימוש בחשמל לפני הרבה שנים, היא החלה בחיפוש כיצד ניתן לאגור ולשמור את האנרגיה הזו לשימושים ניידים, ואז הומצאה הסוללה.
לא ארחיב את היריעה על ההיסטוריה של הסוללות אבל מאז עברה הסוללה גלגולים רבים ופנים רבות.
מסוללות פחם פשוטות לסוללות מבוססות חומצה גפרתית ועופרת (מצברי הרכב) לסוללות מבוססות כספית, אבץ, אלקטרוליטים, ניקל, קדמיום, הידריד מתכת, ליתיום ותאי דלק היוצרים אנרגיה חשמלית ממימן וחומרים אחרים.
מסוללות חד פעמיות עברה האנושות לסוללות נטענות שניתן לחזור ולהשתמש בהן שוב ושוב, והמושלות בכיפה שנים ארוכות היו סוללות האלקליין החד פעמיות וסוללות הניקל-קדמיום הנטענות.
עם התבגרותה של האנושות בנושא והתפתחות המודעות הסביבתית, נאסר השימוש בחומרים מסוכנים ורעילים שהרכיבו חלק מהסוללות.
בין החומרים שנאסרו היו עופרת (עדיין ישנו שימוש נרחב במצברי הרכב ובמקומות אחרים), קדמיום – שהיא מתכת שגרמה להרעלות וזיהומים קשים של הסביבה, כספית – שהיא מתכת רעילה במיוחד והיתה שכיחה בסוללות ארוכות חיים במצלמות למשל.
הסוללות בנות ימינו נעות מגדלים זעירים ששוקלות פחות מגרם בודד לסוללות גדולות ששוקלות קילוגרמים רבים.
המטרה של כל הסוללות היא להיות מקור כוח חשמלי זמין להרבה סוגי מכשור אלקטרוני המשמשים אותנו.
טרם ראינו את המילה האחרונה באגירת אנרגיה חשמלית למטרות שימוש נייד, והעולם הולך ומתקדם בכיוון של אגירת יותר אנרגיה בנפח ומשקל קטנים והולכים.
העיקרון של כל הסוללות הוא הפיכת אנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית.
הדרך הפשוטה ביותר להדגמת הנושא הוא בסידור הקרוי בי-מטל המורכב משתי מתכות שונות – כמו נחושת ואבץ למשל, שבמגע ביניהן בתוך תווך מסויים או מגע / חימום ישיר נוצר זרם חשמלי ביניהן בגלל הבדלי האלקטרושליליות ביניהן (היכולת לתרום ולקבל אלקטרונים זו מזו).


מה קורה היום?
קיימות עדיין הסוללות החד פעמיות מסוג האלקליין שיתרונן הגדול הוא במחירן הנמוך וזמינותם בכל חנות שכוחת אל וסוללות הליתיום החד פעמיות, היכולות לשבת על מדף עשר שנים ועדיין לשמור על כוחן כשצריכים אותן.
הטרנד בעולם – הן משיקולי חיסכון והן משיקולים של איכות הסביבה (גם סוללות אלקליין משומשות מזהמות את הסביבה) הוא שימוש בסוללות נטענות.
כאמור, הסוללות שהיו פופולריות שנים רבות היו סוללות הניקל קדמיום הרעילות. ניתן היה לטעון אותן והן שמרו את המטען לתקופה ארוכה. טעינה מבוקרת ונכונה גרמו להן להיות ארוכות חיים וטעינה לא זהירה קיצרה מאוד את חייהן.
לסוללות אלו היה אפקט זכרון ואם הן לא נפרקו עד הסוף אלא נטענו לעתים קרובות מדי עם מטען לא מתאים יכולת אגירת המטען היתה יורדת מאוד, עד שהפכו ללא שמישות.
טעינה לא נכונה של סוללות ניקל-קדמיום גורמת לקצרים פנימיים ולהקטנה משמעותית של יכולת אגירת האנרגיה שלהן.
ניתן היה לפעמים ל"רפא" אותן על ידי תהליך שנקרא ZAPPING – העברת מטען חשמלי גדול בין הקטבים שהיה "שורף" את הקצרים הפנימיים.
הואיל והן רעילות כמות הסוללות הללו המיוצרת כיום בעולם ירדה באופן תלול.
לזכותן ניתן להיאמר שהן חיות חיים ארוכים מאוד בטעינה מבוקרת ויש לי למשל מכשיר טלפון ישן בן 24 שנים שמחובר לחשמל והסוללות הבנויות בקרביו – סוללות ניקל קדמיום, עדיין חיות ומשמרות את הזכרונות שלו גם בהפסקות חשמל ממושכות.
בעולם שלנו – עולם הצילום והגדג''טס, פופולריות מאוד סוללות הניקל מטל הידריד הנטענות, הרעילות הרבה פחות מסוללות ניקל קדמיום, וסוללות הליתיום יון המשמשות אותנו במצלמות ה DSLR.
סוללות הניקל מטל הידריד NiMH – המגיעות בגדלים מ AAA עד גודל D משמשות אותנו בכמה מצלמות דיגיטליות פשוטות ובמבזקים.
יתרונן הוא בקיבול האנרגיה הגדול שלהן וביכולת שפיעת זרם גדולה בשעת הצורך.
חסרונן – ניתן לטעון אותן בין 500-1000 פעם בלבד והן מתפרקות מעצמן. תוך חודש אחרי הטעינה, כבר לא נותרת כמעט אנרגיה חשמלית בתוכן.
יוצאות מהכלל הן סוללות ה ENELOOP של SANYO המשתמשות באותה טכנולוגיה אבל היודעות לשמר את האנרגיה לתקופה ארוכה. טענת החברה היא שלאחר טעינה, נשארת בסוללה אנרגיה רבה גם לאחר שנה ללא שימוש.
החסרונות של הסוללות הללו הם הקיבולת המרבית (עד 2000 מא"ש) ומחירן הגבוה.


הסוג השני – הפופולרי יותר במצלמות ה DSLR הן סוללות הליתיום – יון.
סוללות אלו נפוצות גם במחשבים נישאים וגדג''טים רבים אחרים.
סוללות אלו מצטיינות בקיבול אנרגיה גבוה, הן אינן מאבדות את מטענן במהירות (אבל המטען יורד עם הזמן) ויש להן יכולת שפיעת אנרגיה טובה.
מאידך – הן יקרות.
אורך חייהן מוגבל, ובשימוש רצוף, הן מתפגרות כליל בתוך שנתיים עד שלוש!
כמובן שבשימושים מתונים יותר חייהן ארוכים קצת יותר, אבל לא כמו שהיינו רוצים שיהיו.
סוללת DSLR מתפגרת לנו על פי חוקי מרפי - תמיד בזמן הבלתי מתאים ביותר, וצלם שרוצה להמשיך במשימתו צריך תמיד סוללה חלופית בתיק.
כשאנחנו באים לרכוש סוללה חדשה ושומעים את המחיר – אנחנו נוטים להתעלף. מחירן נע בין 40 דולר עד ל 100 דולר – תלוי בסוג.
סוללות של מחשבים נישאים עולים לעתים קרובות הרבה יותר.


מה עושים? מה האלטרנטיבות?
ישנן ארבע אפשרויות:
1. לרכוש סוללה מקורית מהיצרן ולחרוק שיניים.
2. לחפש סוללה חלופית עם אותו שם של היצרן במחיר זול הרבה יותר.
3. לרכוש סוללה חליפית מיצרן מוכר אחר שנמכרת בחנויות מכובדות.
4. לרכוש ב EBAY סוללה חליפית מיצרן כלשהו וממקור לא מוכר.
יש לזכור כי הסוללות הללו מאוד מורכבות ומותאמות למטענים ספציפיים. רוב הסוללות מנהלות דיאלוג עם המטען כדי להגיע לטעינה מרבית ואופטימלית.
אפשרויות 2 ו 4 ברשימה לעיל הן הגרועות ביותר.
הסוללות החלופיות עם שם היצרן המקורי והזולות משמעותית מהמחיר המקורי הן בדרך כלל זיופים.
סוללה חלופית מיצרן אנונימי שנרכשת ב EBAY בפרוטות מדילר לא ידוע אף היא מסוכנת ביותר.
מה הסכנה?
בשעת הטעינה, הסוללות האלו עלולות להתלקח כי אין בתוכן מנגנון בקרת טעינה ראוי לשמו!
בשעת השימוש סוללות אלו עלולות להתחמם מאוד בגלל שאין בהן מנגנון בקרת זרימה או מובנה בתוכן מנגנון קלוקל.
או אז המצלמה עלולה להינזק מאוד.
אז האפשרויות הן שריפה בבית או התכת המצלמה. ממש בחירה טובה!
הנזק שסוללות כאלו עלולות לגרות לציוד הצילום העדין שלנו יעלה לנו הרבה יותר מקניה של סוללות טובות.  הרשת מלאה בהרבה סיפורי זוועה על סוללות מקטגוריה 2 ו – 4 ושומר נפשו ירחק מהן.

נשארות חלופות מס'' 1 ו – 3.
הסוללות החלופיות הטובות הנמכרות באתרים ידועים (כמו B&H או אדורמה למשל) זולות יותר מסוללות מקוריות, לפעמים בעשרות אחוזים.
לעתים קרובות הסוללות הללו נותנות שירות כמו סוללות מקוריות, אבל לעתים – אורך חייהן קצר יותר או שהמטען הנאגר עליהן לא גדול דיו והן "נגמרות" בשעת הצילום מהר יותר.
עשו לכם את החשבון אם כדאי להמר.
דבר אחד לפחות עשוי להימנע עם סוללות אלו – נזק למטען, לבית או למצלמה.
 אני גורס שסוללות חלופיות מבית טוב וידוע ומדילר שמוכר אותן הרבה זמן הן הרע במיעוטו.
אם הבדל המחיר בינן לסוללות מקוריות הוא גדול מאוד, שווה לשקול אותן.
אם ההבדל לא ממש גדול (חצי מחיר ומעלה)  אני חורק שיניים וקונה סוללה מהיצרן המקורי.
הנסיון שלי עם סוללות חלופיות הוא קצר ולא טוב, אבל יש לי חברים שמשתמשים בשמחה בסוללות כאלו ואפילו חלקם טוענים שהמטען בסוללות אלו גדול מהסוללות המקוריות.
עצתי – תתייעצו עם החברים שלכם איזה סוג סוללות חליפיות מצא חן בעיניהם ואם הן מבית ידוע אולי אפשר להמר עליהן.
את בית הספר שלי כבר עשיתי.


© כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
www.kramery.com