המאמרים של טד

עניין של יציבות או עניין של עצלות? נוספה: 10/27/2007 10:05:00 PM
נושא: הפן הטכני צפיות: 2697
בכל הנסיעות האחרונות שלי לחו"ל אני לוקח איתי חצובה. מי יודע מתי אצטרך אותה, בפרט באירופה האפלולית בסתיו.
החצובה החביבה עלי היא ה GITZO 1028 – בעלת רגלי העיפרון הדקיקות ששוקלת כלום ומתקפלת לגודל הנכנס בקלות למזוודה. הבעיה היחידה עם החצובה הזו הוא מחירה המופקע, אבל ראיתי כבר תחליפים סיניים זולים שלא פחות טובים ממנה. אולי הם לא ישרדו שנים ארוכות כמוה, אבל כהשקעה לטווח ארוך לא בטוח שהיא שווה.
החצובה הזו הוחלפה בדגם דומה הקרוי GT0540 – שדומה להפליא לדגם הקודם. אף זו משקלה מתחת ל 1 ק"ג.
כך נראית החצובה:

תמיד, מתוך שאיפה למשקל מינימלי, הייתי מצרף לחצובה ראש כדורי קטנטן של גיטסו, מדגם 1077, ששוקל כ 100 גרם, ויחד עם החצובה בקושי סוגרים 1 ק"ג. כך הוא נראה:

על פניו, יכולת הנשיאה של המערכת היא כ 2 ק"ג, די והותר לשאת D200 ועדשה כמו ה 18-200.
הבעיה – חלק נכבד מהתמונות שצולמו בחצובה ובראש זה – לא היו ממש חדות. בנוסף, אי אפשר, למרות הכדוריות של הראש, לצלם ממש במאונך, כי בסיס הראש קטן מדי לסיבוב מלא של המצלמה.
התירוצים שהיו לי – רוחות חו"ל, מזג האויר, הלחץ וכ"ו לא סיפקו אותי ונשארתי לא שקט – משהו בסיסי לא ממש בסדר.
דוגמה – צילום לילי שנעשה במלטה. החדות "לא עוקצת" את העין, וזהו עוד אחד הטובים משם:

יצא לי לפני כמה שבועות לשוחח עם חבר צלם על חצובות ועדשות, והחצובה הזו עלתה לדיון.
אז נזכרתי שצילמתי בה עם ה D100 יחד עם ה 300/4 AFS + מכפל וקיבלתי תמונות סבירות בהחלט. השתמשתי במכפל X2 – קיבלתי 600 מ"מ (900 מ"מ אחרי הקרופ) ואפילו לא טרחתי לסגור צמצם (8):

רגע, כיצד זה? אותה חצובה מיניאטורית עם משקל רציני עליה מפיקה לי צילומים חדים, וכשאני מניח עליה את הקומבינה הקלה – חלק מהתמונות ממש לא טובות?
אז נזכרתי שישב עליה ראש מסיבי – ה ACRATECH.
אז ירד לי האסימון. הראש הזה של גיטסו ממש צעצוע, בפרט אם החצובה פתוחה לכל אורכה.
החלטתי בנסיעה האחרונה להשתמש בחצובה הזו אבל בראש אחר.
בחרתי בראש הבא של גיטסו – ה 1177, ששוקל כבר 300 גרם ויכול לשאת 4 ק"ג. להרכיב את המצלמה על הראש זה קצת סיפור כשנמצאים בדרכים – צריך להבריג ולסובב את המצלמה כולה – ממש לא נוח. הראש נראה כך:

החלטתי ללכת על כל הקופה – הרכבתי על הראש תושבת של מנפרוטו, דומה לדגם 323:

ואת הפלטה הרכבתי קבוע על המצלמה, כך שההתקנה וההורדה היו ממש מהירים.
המחיר במשקל ששילמתי היה תוספת של 370 גרם, לא ממש דרמטי ולא מורגש, אבל התוצאות – שפתיים יישקו.
רחבת הנוטרדאם בלילה:

גדות הסיינה – צילום קלאסי:

אחוז ההצלחה התקרב ל 100%. כל ההבדל הוא בראש שקצת יותר יציב.
יש לציין שלא נעלתי מראה, לא עבדתי עם שלט רחוק, פשוט שחררתי את המחשף בזהירות.
המסקנה – העצלות לא משתלמת. עוד כמה גרמים – והתוצאות – עולם אחר.



© כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
www.kramery.com