המאמרים של טד

מבט על עדשת ניקון 28-200 G נוספה: 5/13/2006 7:00:00 PM
נושא: הפן הטכני צפיות: 2531

הגרסה הישנה של העדשה הזו היתה מצויה אצלי תקופה מכובדת, כמעט ללא שימוש. בקטע הרחב היא היתה מעולה, אבל בקטע הארוך היה צריך לסגור צמצם כדי לקבל חדות טובה. לפני כשלוש שנים יצאה ניקון עם אחותה הצעירה ולקחתי אותה לניסיון קצר. לקחתי - ונשביתי בקסמה.
מה שמיד לא מצא חן בעיני היה הביונט הפלסטי שלה והעובדה שמנגנון הזום עובד ההיפך מרוב העדשות של ניקון - צריך לסובב את טבעת הזום שמאלה כדי להגיע למצב הטלה.
מה שכן מצא חן בעיני - הגודל הזערורי שלה במצב רחב הזוית (הסגור) והתוצאות הצילומיות ממנה שהפתיעו אותי לחלוטין. היא ליוותה אותי במספר נסיעות כעדשה יחידה או כמעט יחידה.
כשמתבוננים במפרט הטכני שלה - ניתן להבין מאין נובעת האיכות הטובה שלה.
מתוך 12 האלמנטים האופטיים ממנה היא מורכבת, שלושה הם אלמנטי ED
ושלושה הם אלמנטים אספריים ואכן, אין לעדשה כמעט כל עיוותי צבע ומרחב.
בנוסף, מרחק המיקוד המינימלי שלה הוא כ 40 ס"מ (ממישור החיישן) שמאפשר צילומים של כמעט מאקרו עם הגדלה של 0.33 לערך, שעל
DSLR נראה כמעט כמו 0.5 או 1:2.
לעדשה צמצם בן שבעה עלים מעוגלים שמפיק בוקה נאה מאוד והיא שוקלת 360 גרם בלבד.
פיצ'ר מרתק שלה הוא המחיר - עולה מתחת ל 300 דולר בארה"ב שהוא קרוב למחצית המחיר של אחותה המבוגרת. העדשה שייכת למשפחת עדשות ה
G - חסרות טבעת צמצם - למי שזה חשוב.
אם קובעים לעדשה צמצם קבוע של 5.6 - (שהוא הצמצם המרבי במצב הטלה) - היא חדה בכל תחום הזום ובצמצם 6.3 - מתקרבת לחדות עדשות ה 2.8.
ממש לא רע למשהו שברגע הראשון אין אפילו חשק להרכיב אותה על המצלמה...
עד לא מזמן היא היתה לדעתי עדשת הסופר-זום הטובה ביותר בשוק. כעת היא פינתה את מקומה ל 18-200 של ניקון והתחושה שלי שהיא שימשה לניקון תרגיל ניסוי כלים וטכנולוגיה לעדשה החדשה שלה.
את המבחנים היא עברה בצורה טובה מאוד, ואחרי כמה אלפי תמונות שצילמתי בה, אני רק יכול להוריד את הכובע למהנדסים האופטיים שתכננו אותה.
אין לה וינטינג (האפלת פינות) משמעותי או נראה לעין, אין לה עיוותי צבע או מרחב נראים לעין והגוונים שהיא מפיקה ניטרליים. הציפויים שלה משובחים והיא מתמודדת היטב עם אור עז ברקע. קשה מאוד גם לצוד איתה הבהקים (פלייר).
להלן כמה דוגמאות:
הגוונים שהיא מפיקה עשירים ונאים:



הבוקה הכללי שלה נאה:





הבוקה שלה טוב גם בתנאי תאורת רקע קשים ביותר (העלים מאחור שמחזירים את האור):




ההתמודדות שלה עם אור אחורי עז מצויינת - עדות לציפויים המשובחים. אין כלל אבדן קונטרסט:




היא נטולת CA (עיוותי צבע) כמעט לחלוטין. הדוגמה צולמה בתנאים הקשים ביותר - אור אחורי עז, מצב רחב זוית עם צמצם פתוח לרווחה, אלמנטים כהים על רקע בהיר שמחוץ לפוקוס, שולי הפריים. התוצאות מעולות:




צילום מקרוב (לא הכי קרוב) ניתן לראות את רגלי היצורים האלה שעושים שמות בוורדים שלנו:




וצילום מאקרו אחר שנעשה במצב 200 מ"מ בחממה טרופית באמסטרדם:




החדות שלה במצב רחב הזוית בצמצם 5.6 מרשימה:




ובמצב ה 200 מ"מ, מרשימה מאוד (זהו הצמצם המרבי באורך מוקד זה):




המיקוד שלה אינו מהיר, כי אינה עדשת AFS והיא גם אינה עדשת VR. יש לקחת זאת בחשבון בפרט בצילום באורך מוקד מרבי ולשים לב למהירות החשיפה. כאן, משקלה הקטן עלול להיות לה לרועץ כי היא אינה מסייעת לייצוב המצלמה ביד.
היא מאפשרת שימוש עם מכפל
X1.4 (KENKO או TAMRON האיכותיים), אבל מהירות המיקוד שלה יורדת עוד יותר והצמצם המרבי המושג הוא 8. רצוי לסגור עוד 1/3 סטופ לצמצם 9 ולהשתמש בחצובה.
לדעתי, זהו פתרון מצוקה ולא צריך לשמש כפתרון קבוע.
בינה לבין הסיגמה 10-20 אין כמעט צורך בשום דבר נוסף כדי להרכיב תיק צילום קטן, קל וחסכוני מאוד.
לצלמים שתקציבם מוגבל, שווה לבחון את השילוב הזה - (ולקחת בחשבון שהסיגמה הנ"ל אינה מתאימה למצלמות
FF או פילם) שיכול להפיק תוצאות טובות מאוד.
השילוב יוצא יותר זול - או במחיר דומה לעדשת ה 18-200 של ניקון עם נקודת התחלה של 10 מ"מ, וזה המון. מצד שני - אין מיקוד מהיר ואין מייצב.
כל איש ושיקוליו. כשאני יוצא לצילום בטבע, לעתים קרובות אני זורק אותה לתיק - מי יודע מתי אצטרך את ה 28 מ"מ פתאום? לא לכל מטרה מתאימה עדשת 300+ מ"מ...


 



© כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
www.kramery.com