המאמרים של טד

לשבור את הכללים נוספה: 1/22/2011
נושא: הפן הטכני צפיות: 4666
כל ספרי הצילום ומוריהם מלמדים אותנו כללים מה מותר ומה אסור.
מי שלא יודע לצלם ולא עובד לפי הכללים נאחז תמיד בסיפור כמו: "כך רציתי", "כך אני רואה את זה" ועוד תירוצים ממינים שונים.
כדי לשבור את הכללים צריכים שני דברים:
1. להכיר אותם, את משמעותיהם ואת ההשלכה של השבירה
2. לפתח את העין כדי שתקפיץ את המסר הצילומי מעל הכללים
הכללים נועדו כדי ליצור מסגרת. אפשר לצאת ממנה וליצור את ההטבעה האישית.
למשל, הכללים מדברים על תמונה ישרה. אם לצופה אין מה להעיר חוץ מאשר ליישר את התמונה, אולי הוא לא ראה את מה שהצלם כיוון אליו?
תמונה ישרה נעימה לנו לעין לצפייה, אבל גם לתמונה לא ישרה יש לפעמים סיפור – בפרט אם העוקם מכוון להשיג מטרה מסויימת.
אם מישהו יאמר לכם "כך רציתי שהתמונה תיראה" אז תשאלו אותו למה רצה כך. סביר שלא תקבלו תשובה אלא תירוץ שבדיוק עברה חללית של חייזרים שמשכה לו בצורה מגנטית את המצלמה על העוקם...
אין כללים להעברת תמונה שמרגשת את הצופה אלא רק מסגרת.
כנ"ל לגבי ההערות על חיתוכים. לפעמים זה קורה כי אין ברירה ("היתה לי רק עדשת 500 מ"מ לפורטרט ויצא לי רק האף בתמונה...") אבל לפעמים זה מכוון – או לא חשוב.
ישנן חיתוכים צורמים, למשל לחתוך למישהו את הסנטר בצילום זה לא טוב – אלא אם יש סיפור מאחורי החיתוך הזה וכן הלאה.
אז מה מותר?
בעצם הכל. אם חיתוך, עוקם, טשטוש, רעש, צבעים "לא נכונים" מעביר את כוונת הצלם (לא רק לעצמו – אלא גם לאחרים) אז זה כשר למהדרין.
החשוב בצילום זה לראות ולהעביר את מה שראינו בעין או בדמיון לצופה.
מה זה לראות?
לענות על השאלה הזו זה כמעט כמו לבקש ממישהו שיתאר במילים את טעמו של שוקולד בלגי.
הבה נחפש כיוונים של לראות משהו קצת אחרת.
אותו משהו, לפעמים אנחנו פשוט לא שמים לב אליו. אז נשים לב. נפתח עוד צוהר בראשנו וניתן לאור להיכנס.
הנה כמה דוגמאות למה אני מתכוון (רוב תמונות אלו כבר הועלו בפורומים).
צריך או לא צריך לצחצח שיניים?


ביי-ביי לסתיו:


מחוץ לגדר:


בדידות עירונית:


השורה האדומה:


להושיט ידיים לאדום:


שורת הפעמונים:


סתיו בשדרה:


חלק מהתמונות מצייתות לחוק השלישים, ליישור, לחיתוכים. חלק לא – אז מה? המסר לא עובר?
שמים – יש להם סיפור. למה להצניעו? מותר לשבור גם שם את כללי הקומפוזיציה כדי לספר את הסיפור.
איזו עוצמה מוסיפים השמים לחיים באפריקה:


השמים הנפלאים מעל פונטה ארנאס בצ''ילה (איפה חוק השלישים - טבע בים?):


או מעל סנטיאגו:


אז מה אם זה לא ממש מציית לכללים?
גם לאדמה יש מה לומר באפריקה:


אדווה זעירה במים:


תמונת הקורמורן בשני גוונים (כן, זה צבע העיניים שלו!):


תמונה מ 1972 בירושלים – הולכת בזהירות.
שברתי את הכללים ויצאתי החוצה...:


מי אמר שפלייר של עדשה זה דבר תמיד רע? לפעמים הוא משלים את התמונה בצורה טובה מאוד (לדעתי):


או כמו כאן:


צלמו מזויות שונות, יותר מעניינות ממה שרואים בדרך כלל. לימדו את הכללים ואח"כ תשברו אותם.
המשך יבוא.


© כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
www.kramery.com