מתחנן ימין משה 3 לפקדה - יוון, מעובד סירה בודדת סוער
הכיתה של טד - לא תחליף לבית הספר, אבל נעסוק בניתוח תמונות, פיתוח ראייה צילומית, טיפים וטריקים וטכניקות צילום.
ישנם 98 מאמרים ב 8 נושאים
» טיפים לצילום מוצלח » פרטים
טיפים לצילום מוצלח
נוספה: 6/1/2007
גרסה להדפסה
Share |
כל הדרוש לקבלת תמונה חדה - פרק רביעי צפיות: 7740
לפעמים, לא עוזרים כל הטריקים להימנע מרעידה של המצלמה והעדשה ויש צורך באמצעי אחר.
כבר מתחנו את האיזו עד גבול האפשר, פתחנו צמצם עד הסוף, מערכת ה VR/IS מופעלת ובכל זאת – מקבלים מריחה לא רצויה עקב רעידה או תזוזה. במקרה הזה נדרשת תמיכה פיסית במצלמה חוץ מהידיים והאפשרויות מגוונות:
הפתרון הקלאסי – חצובה בת שלוש או חמש רגליים.
פתרון שני – מונופוד – חצובת חד-רגל.
פתרון שלישי – שק שעועית קטן שמשמש ככרית עליה מונחות העדשה והמצלמה – טוב לצילום מחלון של רכב או מרביצה על הקרקע.
פתרון רביעי – להניח את המצלמה על משטח יציב ולצלם בעזרת מנגנון הצילום העצמי – בהשהיה.
השימוש בחצובה או בחד רגל מקובל בשלושה מקרים בעיקר:
1. אין מספיק אור כפי שציינתי בתחילה
2. אנו משתמשים בעדשות טלה מאוד ארוכות או בטלסקופים בתנאי תאורה סבירים
3. אנו מצלמים מאקרו מאוד מקרוב, וכל תזוזה תוציא את הנושא מהפוקוס (במיוחד התנועה קדימה ואחורה – עליה מנגנון ה VR לא פועל)
חוקי האצבע אומרים שחצובה + ראש צריכים להיות בעלי יכולת לשאת משקל פי 3 או 4 ממשקל הציוד שאנו תולים עליהם. זה מבטיח יציבות סבירה (שמותנית גם בשימוש נכון). מאידך, חצובות שיכולות לשאת משקל גדול כבדות מאוד בעצמן או, אם הן עשויות מסיבי פחם (קרבון) וקלות יותר, הן עולות הרבה יותר.
אם כך, הבחירה בידי הצלם – או שתסחב או שתשלם...
פשרה סבירה היא מערכת היכולה לשאת כפליים ממשקל המצלמה + העדשה, אבל מערכת כזו מחייבת כבר שימוש בטכניקה שתפורט להלן כדי להקטין את הנזק של חצובה קלה מדי.
זה המקום לפזר את האשליות של הרבה צלמים חובבים היוצאים מתוך הנחה שאם יש חצובה – התמונה תצא חדה. לא כך הדבר והתוצאה מותנית ביכולת החצובה לשאת את הציוד ובשימוש בטכניקה מתאימה.
חצובה איננה ביטוח אוטומטי לקבלת תמונה חדה ומה רב התסכול שלוקחים חצובה לשטח וכשחוזרים הביתה מגלים שהתמונות לא חדות.
גם חצובה טובה לבדה, בלי שימוש בטכניקות נלוות לא תועיל במקרה של צילום בעדשות מאוד ארוכות או טלסקופים.
מהם הכללים אם כן?
מנסיוני, חצובות + ראשים היכולים לשאת משקל כפול ממשקל המערכת יכולים לתמוך בעדשות עד אורך מוקד של כ 400 מ"מ. טכניקות עזר – לחיצה קלה ביד על העדשה בשעת הצילום ושימוש בכבל שחרור יבטיחו תוצאה טובה. הכלל הזה נכון גם לגבי שימוש בחצובה בשעת צילומי מאקרו.
להלן שני צילומי מאקרו שנעשו מחצובה, עם שימוש בשלט רחוק. אבקת הפרח הזעיר:
Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/320sec F Number: 4.5 Max Aperture Value: 4.4 Focal Length: 105mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Manual white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 157 Date Taken: 2006:06:23 13:09:02 Color Space: 65535

אבקן בודד:
Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/180sec F Number: 5 Max Aperture Value: 4.6 Focal Length: 200mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 300 Date Taken: 2006:06:16 14:24:42 Color Space: 65535

בעדשות ארוכות יותר, עד 1000 מ"מ, נדרשים חצובות וראשים היכולים לשאת פי 3-4 ממשקל המערכת. כאשר מתקרבים ל 1000 מ"מ, נדרשת בנוסף לכבל השחרור גם נעילת מראה.
מהי נעילת מראה?
בחלק ממצלמות ה DSLR ו ה SLR ישנה אפשרות לנעול את המראה טרם פתיחת התריס. בלחיצה הראשונה – עולה המראה (ואז כבר לא רואים כלום בעינית) ובלחיצה השניה, כמה שניות לאחר מכן, (כשהמערכת מתייצבת אחרי הרעידה הראשונית) נפתח התריס.
זהו תנאי בסיסי לצילום בעדשות ארוכות מאוד. יש לזכור שזהו מצב שמאפשר לצלם גורמים סטטיים בלבד בגלל ההשהיה הכרוכה לעניין, ומאבדים כ 5-6 שניות מרגע ההחלטה לצלם עד שהצילום מתבצע.
מאידך, ממילא לא ניתן לעקוב אחרי ציפורים מעופפות באורך מוקד של 1000 מ"מ, כי שדה הראייה כל כך זעיר (בסביבות 2 מעלות ופחות) והן נעלמות מיד משדה הראייה.
דוגמה לצילום עם עדשת 850 מ"מ (500+מכפל X1.7) עם שלט וחצובה יציבה:
Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/180sec F Number: 5 Max Aperture Value: 4.6 Focal Length: 200mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 300 Date Taken: 2006:06:16 14:24:42 Color Space: 65535

באורכי מוקד כאלו מערכת האוטופוקוס כבר לא ממש מתפקדת – אפילו בעדשות איכותיות וברוב המקרים נדרש מיקוד ידני ואפילו מומלץ.
להלן שתי דוגמאות שצולמו בעדשת מראה של 1000 מ"מ – עם שלט רחוק ונעילת מראה:
Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/40sec F Number: 11 Max Aperture Value: 0 Focal Length: 1000mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 1500 Date Taken: 2006:04:08 11:30:15 Color Space: 65535

והשניה:
Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/80sec F Number: 11 Max Aperture Value: 0 Focal Length: 1000mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 1500 Date Taken: 2006:04:08 11:00:34 Color Space: 65535

כשעוברים 1000 מ"מ (בשימוש בעדשות ארוכות מאוד עם או בלי מכפלים), נדרש כבר מצב עם הרבה מאוד אור בחוץ לקבלת תמונה טובה או עזרים נוספים.
עזרים נוספים ישנם שניים – חצובה בת חמש רגליים (פנטאפוד) שעולה ים של כסף ושוקלת בהתאמה או תמיכה נפרדת במצלמה (העדשה תלויה על החצובה בשעת צילום בעדשות ארוכות). תמיכה כזו ניתן להשיג עם חצובה נוספת, מונופוד נוסף או אביזר כמו ה 359 של מנפרוטו התלוי על החצובה הראשית ותומך במצלמה מאחור.
במצלמות מסוימות קיים מנגנון פשוט יותר מנעילת מראה - המשהה לחצי שניה לערך את פתיחת התריס אחרי עליית המראה. זה מקנה מידה מסוימת של יציבות אבל לא כמו נעילת מראה ממש.
כאשר אנו צולחים את קו ה 2000 מ"מ לערך, קשה ביותר לקבל תמונה חדה ממצלמת SLR/DSLR. באורכי המוקד האלו כבר משתמשים בטלסקופים (דיגיסקופינג) עם מצלמות P&S שאין להן כמעט חלקים נעים ואין להן מראה קופצת.
ניתן להגיע בשימוש זהיר לטווחי טלה של 5000 מ"מ ומעלה. טווחים ארוכים יותר תלויים במערכת האופטית – טלסקופ, עינית, מצלמה. באיזו שהוא שלב מגיעים ל"קיר האופטי" – גבול יכולת ההפרדה של המערכת - שהארכת אורך המוקד כבר לא תורמת דבר.
דוגמה לצילום בטלסקופ, אורך מוקד כ 3400 מ"מ:
Model: E8400 Exposure Time: 1/11sec F Number: 4.9 Max Aperture Value: 2.8 Focal Length: 21.6mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 50 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire, compulsory flash mode Focal Length In 35mm Film: 85 Date Taken: 2006:01:07 11:12:57 Color Space: 65535

טלסקופ ארצי (לא אסטרונומי) – ספוטר בלעז, שוקל כ 2-3 ק"ג. משקלו העצמי כבר לא מספיק לייצב אותו באורכי מוקד גבוהים כי רוח קלילה שאפילו נרגיש בה כלל, כבר מרעידה את המערכת.
לזה נחוצה חצובה מבטון....
לגבי חד-רגל, מקובל לומר שניתן להרויח איתה סטופ אחד של מהירות ואלו שהתמחו בשימוש בה טוענים לשני סטופים ומעלה. אישית, לא הסתגלתי לשימוש בחד רגל, למרות שהוא נוח יותר לנשיאה מאשר חצובה תלת רגלית.
ממילא לא ניתן להשתמש בחד רגל לצילום עם נעילת מראה כי עד שהתריס נפתח הצלם כבר זז ממקומו.
עוד מילה על חד רגל – לחלקן ניתן להוסיף שלוש רגליים זעירות לייצוב, והמשתמשים בזה טוענים שאז היא הופכת לחצובה לכל דבר רק במשקל קל לנשיאה. מסופקני.
לסיכום, לקבלת תמונה חדה יש צורך במיקוד מדויק, מערכת אופטית טובה (להישאר בתחום בו האופטיקה עדיין במיטבה) ולא לקלקל את איכות האופטיקה עם פילטרים או מכפלים מיותרים.  בנוסף, אם ישנה האפשרות, יש להיעזר במערכת ייצוב אופטית ולהעלות את האיזו עד לגבול הסביל.
אם עשינו את הכל אבל זה עדיין לא מספיק לקבל תמונות חדות – נשתמש בחצובה או באמצעי אחר כדי לייצב את המערכת. שימוש בשלט רחוק, נעילת מראה ואמצעי תמיכה נוספים במצלמה יאפשר לנו להגיע מאוד רחוק עם עדשותינו.

 
Copyright © Dr. Joseph Kramer. All rights reserved © כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
פורטל הצילום של טד בפייסבוק פורטל הצילום של טד בפייסבוק