מתחנן ימין משה 3 לפקדה - יוון, מעובד סירה בודדת סוער
מאמרים - מאמרים כתבות והגיגים בנושאים שונים מעולם הצילום
ישנם 829 מאמרים ב 7 נושאים
» הפן הטכני » פרטים
הפן הטכני
נוספה: 18/7/2006
גרסה להדפסה
Share |
פתרון לאכסון ממושך של צילומים דיגיטליים צפיות: 2470

כשאני מתבונן בצילומים הצבעוניים (הדפסות) שעשיתי בעבר (20 שנה +) הצבעים כבר לא צבעים, אם בכלל נותרו על כנם. גם הנגטיבים כבר לא משהו. הצבע דהה וסטה מהגוונים המקוריים. השקופיות גם הן כבר לא מה שהיו בעבר, ובעוד כמה שנים, כבר לא יישאר זכר לצבע.
מצד שני, תדפיסי הש"ל שנעשו בשנות ה 20 של המאה הקודמת מהארכיון המשפחתי עדיין נשמרים - כמות שהיו אז. הגוונים קצת חומים, אבל אז כמדומני ככה הדפיסו. יתכן וזה נובע מכלוריד הכסף בנייר הצילום שהיה אז פופולרי (ולא בברומיד הכסף הפופולרי היום). הנגטיבים שאני צילמתי מסוף שנות ה 60 וההדפסות נשארו שחורים / לבנים כמו שהיו כשיצאו מהפיקסר.
אז מה – נצלם רק בפילם שחור לבן כדי שהעבודות ישרדו כמה שנים? ומה עם המדיה הדיגיטלית?

אפשר כמובן להדפיס את התמונות שצילמנו על נייר מיוחד המובטח שישרוד שנים רבות, אבל כמה הדפסות נוכל לשמור? האם אצטרך להדפיס 250,000 תמונות שמצויות באוסף הדיגיטלי שלי? ומה יקרה אם ארצה להגדיל מתישהו?
אז איך שומרים את החומר? דיסקים קשיחים מועדים להתפגר. הם בנויים מדיסקות מסתובבות, ראשים ומנועים. מערכת מכנית תמיד מיועדת לכשל. גם הרישום המגנטי דועך מעצמו – בגלל השפעת השדה המגנטי של כדור הארץ, המגנטיזציה בסביבה – שנובעת גם מהשדה החשמלי שאופף אותנו סביב סביב וסתם דעיכה מגנטית טבעית.

על מדיה מגנטית אחרת כמו תקליטונים, כונני ZIP וכן הלאה – אין בכלל טעם לשמור. סיבה אחת – הנפח הקטן שהם מספקים ואורך החיים שלהם שהוא קצר עוד יותר מדיסקים קשיחים.

נסו לקרוא תקליטון מגנטי שהקלטתם עליו חומר לפני 20 שנה ובסבירות גבוהה - פשוט החומר איננו.

אז לישועתנו הגיעה המדיה האופטית. בתחילה התקליטור – CD ואח"כ ה DVD. איזה יופי – ניתן לשמור 4+ ג"ב על DVD חד שכבתי, או כפול מזה על תקליטור דו-שכבתי (DL). האם בא לציון גואל?

לא מזמן לקחתי מהגיבויים שלי תקליטור (CD) בן 9 שנים ושמתי אותו בכונן. הוא חיפש וחיפש ולא מצא כלום. לקחתי עוד אחד מאותו הזמן – של אותו יצרן (BULK)– והתוצאה זהה לחלוטין. נאדא. הלך החומר.

נלחצתי. לקחתי CD מאותה תקופה אבל של יצרן מוכר – ואחרי גמגום מה, החומר הופיע – אבל בפירוש אחרי חיפוש לא קצר.
דיסקים צעירים יותר, בני 3-4 שנים רובם היה קריא ללא בעיות, אבל עם הגיל – מצבם הלך והחמיר ואחוז הדיסקים התקינים צלל באופן אקספוננציאלי. אני לא שומר אותם בשמש או בערימה חסרת סדר. הם מצויים באריזת ה
JEWEL BOX
שלהם, סגורים בארון אפלולי.
כדי להבין מה קורה, צריך להבין את עקרון הפעולה של דיסק לצריבה.

הדיסקים לצריבה מצופים בחומר צבע אורגני ממשפחות הציאנינים, צבעי-אזו, פתאלוציאנינים ועוד. חומר אורגני זה משנה את מקדם ההחזרה שלו אחרי הצריבה. בניגוד לדיסק מוסיקה או DVD קנוי ומוטבע, ששם ההבדל בין "0" דיגיטלי ל "1" דיגיטלי מתבטא בעשרות אחוזים ביכולת ההחזר, בדיסקים לצריבה חד פעמית – ההבדל בין "0" ל – "1" מתבטא באחוזים בודדים. בדיסקים לצריבה רב פעמית, ההבדל אפילו קטן יותר.
לדיסקים לצריבה ציפוי מתכתי דקיק העשוי ממתכת הכסף או מאלומיניום שתפקידו לשמש גם כמנקז ומפזר חום בשעת הצריבה וגם לשמש כמראה המחזירה אור.

הזמן והסביבה עושים שמות בחומר האורגני וב"מראה" מחזירת האור עד למצב שבו הדיסק הופך לבלתי קריא. אור וחום בסביבת ה DVD או ה CD הצרוב אף הם מקצרים את חייו.

מלכודת. מה עושים? לשמור על כרטיס זיכרון? יקר מדי. דיסק לצריבה עולה שקלים בודדים, כרטיס זיכרון עולה מאות מונים יותר.

ובכן, מסתמן פתרון באופק – והוא קרוי ARCHIVAL GOLD.

זוהי מדיה לצריבה – DVD ו CD שהיצרנים מבטיחים שנים רבות מאוד של אכסון. המדיה, בשעת כתיבת שורות אלו (יולי 2006), לא מצויה למיטב ידיעתי בארצנו, אך כמה דוגמיות מצויות כבר בידי. אין לי ספק שברוב תופיע גם כאן, אם יהיה לה ביקוש.

אלו דיסקים הכוללים זהב אמיתי בציפוי. מי שעוד זוכר את לימודי הכימיה יודע שזהב היא מתכת אצילה שאיננה מתחמצנת (מחלידה) ואיננה מתרכבת בקלות עם שום דבר אחר. לכן – היא גם מתכת נערצת משחר ההיסטוריה.
ההרכב הכימי המיוחד + הציפוי המוזהב מקנה למדיות הללו אורך חיים מופלג – על פי דברי היצרנים. הם מבטיחים 100 שנות חיים ל
DVD ו 300 שנות חיים ל CD
! גם אם זה חצי, זה די והותר.
בין המותגים המובילים –
DELKIN, MITSUI ועוד כמה בודדים. הDVD-R  למשל (שיש בידי דוגמיות) נוצץ כמו זהב אמיתי ומול האור הוא קצת שקוף. הוא מאפשר הקלטה במהירות של X8.
המחירים עדיין גבוהים – 3 דולר ל
DVD  וחצי מזה לערך ל CD, אבל כמה שווה ההיסטוריה שלנו? כמה שווים הזיכרונות שלנו? וכבר הבחנתי בירידה במחירים, סימן טוב.
בעוד כמה עשרות שנים, יהיו אמצעי שמירה אחרים, טובים יותר – אבל כדי להגיע לשם יש צורך במדיה לגישור זמן. המדיה החדשה כנראה תאפשר זאת, סוף סוף.

 
Copyright © Dr. Joseph Kramer. All rights reserved © כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
פורטל הצילום של טד בפייסבוק פורטל הצילום של טד בפייסבוק