מתחנן ימין משה 3 לפקדה - יוון, מעובד סירה בודדת סוער
מאמרים - מאמרים כתבות והגיגים בנושאים שונים מעולם הצילום
ישנם 829 מאמרים ב 7 נושאים
» דו"חות ומבחנים לציוד » פרטים
דו"חות ומבחנים לציוד
נוספה: 16/1/2006
גרסה להדפסה
Share |
ניקון D200 - דוח המבחן צפיות: 6714

אתחיל במעט היסטוריה.
כאשר ניקון יצאה עם ה
D100 בפברואר 2002, קנון הכריזה במקביל על מצלמת ה D60 שלה. שתי המצלמות היו ציון דרך גדול בעולם הצילום, שהניעו מהפכה שלמה. לפתע, הפך DSLR איכותי להיות בהישג יד של הרבה צלמים, חובבים או מקצוענים.
עד לאותו רגע, היו מצלמות ה DSLR המקצועיות של ניקון והאחרות הרחק מהישג ידם (וכיסם) של הרבה מאוד צלמים.
נכון, לא היו למצלמות האלו את המבנה החסון של ה
D1 או ה D1X - אבל היו 6 מ"פ בחיישנים וניתן היה להדפיס תמונות מאוד איכותיות כמעט לכל הצרכים.
ה
D60 לא היתה מצלמה טובה, ואחרי כמה חודשים קנון החליפה אותה ב 10D שהיתה טובה שבעתיים ממנה, ומאוחר יותר עם ה 20D שהיתה שדרוג נוסף.
יש לשים לב להבדל תפיסות בין שתי החברות. את המצלמות ההיסטוריות של ניקון - ה
D1 על כל הוריאציות שלה עדיין ניתן לרכוש כיום כמצלמות חדשות, בעוד שאת ה D30 (שיצאה כמקבילה ל D1) או ה D60 או ה 10D כבר לא ניתן לרכוש כחדשות. זה מצביע על ההבדל בדינאמיקה ועל ההבדל בתפיסת השוק של שתי החברות.
שתיהן מתהדרות במשפט -
Anything you can do - I can do better - ומנסות להוכיח את זה כל הזמן.
בעוד ה
D100 חיה לה בשוק, קנון מוכרת ובהצלחה את ה 20D. ה D100 היתה הצלחה גדולה, אבל בינתיים יצרה קנון מישורת חדשה - והכריזה על ה 300D - מצלמה למתחילים במחיר נמוך ביותר. זה היה באוגוסט 2003. זה יצר טרנד חדש בעולם, ולמרות שהמצלמה היתה מסורסת מכמה פונקציות חשובות, היא הפכה ללהיט היסטרי. ארבעה חודשים לאחר מכן בינואר 2004, הגיבה ניקון עם ה D70 שהממה את העולם עם יחס המחיר / ביצוע שלה - בפרט שלא חסכה במאום בפונקציות המצלמה. קנון הגיבה עם ה 350D בפברואר 2005 וחודשיים לאחר מכן הלמה ניקון עם ה D70S ועם מישורת נמוכה עוד יותר - ה D50.
כל אותו הזמן, המצלמה החצי מקצועית של ניקון היתה ה
D100 וכולם תהו - הכיצד יכולה מצלמה כל כך זקנה לשרוד כמעט 4 שנים בשוק, מה קרה לניקון?
ניקון, בגלל גודלה, העדיפה להגיב בשוק שמעל ובשוק שמתחת. בשוק שמעל היא יצאה עם ה
D2H שלא היתה הצלחה גדולה ועם מחליפתה, ה D2HS שמבוססות על חיישן LBCAST של ניקון, עד להכנסת ספינת הדגל - ה D2X - שהיתה תשובה הולמת למצלמות הדגל של קנון.
וה
D100 המשיכה להימכר כמות שהיא. זה כבר הפך לבדיחה אצל הרבה צלמים, אבל ניקון שמרה את הקלפים שלה קרוב לחזה. היא איננה חברה פופוליסטית, ועובדת בקצב האיטי מאוד ולפעמים המעצבן שלה.
בנובמבר 2005 היא הטילה פצצה לשוק בהכרזה שלה על המחליפה של ה
D100, ושמה קץ לחרושת שמועות של שנתיים לפחות.
כשראיתי את המפרט באותו לילה שהגיע אלי לתרגום והפצה הבנתי שניקון שוב מייצרת כאן נקודת תפנית. המחיר של המצלמה לא התאים לי למה שהיה קבוע לי בראש. באותה עת היתה ה
1DSMKII בשוק ב 8000 דולר, ה D2X ב 5000 דולר וה 5D - מצלמת ה FF של קנון ב 3000+ דולר ליד הגירסה המחודשת של ה 1DMKIIN במחיר שקרוב ל 4000 דולר.
משהו לא הסתדר לי בתמחירים, בפרט לאור העובדה שניקון אינה מייצרת את החיישנים שלה לבד (לבד מה
LBCAST שלא היה הצלחה יתרה, וגם כאן אינני בטוח שהיא ממש ייצרה אותו).
המיפרט על הנייר היה מדהים, ולמרבית שמחתי, כמעט כל מה שהוצג בו תואם את המציאות, ואפילו מעבר לכך.


מבנה המצלמה:
כשלוקחים אותה ליד - הגודל שלה דומה ל
D100, אבל היא "מתלבשת" יותר טוב ליד.
מבט מעליה - היא מזכירה מאוד את ה
D2X.
המסך האחורי הוא גדול מאוד, הפקדים על חזית המכשיר, מעליו ומאחוריו - במבט ראשון - ממש כמו ה
D2X.

יש כמובן כמה הבדלים, אבל הם לא משמעותיים.
חסר מסך ה
LCD הקטן מאחור, אבל אפשר לעבוד בלעדיו. הרעש שהיא משמיעה בשעת צילום אמנם לא חזק כמו ה D2X אבל היא בהחלט לא מצלמה "שקטה" כמו ה D70 או אפילו ה D100.
מבחינת המשקל היא אי שם באמצע בין ה
D100 ל D2X, מספיק כבדה לייצוב, אבל איננה שוקלת כמו טנק. בהוספת הגריפ האופציונלי היא תשקול לפחות כמו ה D2X - מה שאני לא מתכונן לעשות, כי אין לי אישית צורך בזה - אבל האופציה קיימת.
המבנה הכללי שלה מוצק וחסון כמו ה
F100 או כמו ה EOS3, ויש לה הרבה אטמים סביב הפתחים נגד התזה של מים או חול.
יש גישה מבחוץ כמעט לכל פונקציה נדרשת, ויש לה ליד העדשה - בסמוך לכפתור לבדיקת עומק השדה כפתור פונקציות בדומה למה שקיים ב
D2X.
רוב המחברים החיצוניים שלה דומים לאלו של ה
D2X - כולל כבל ההפעלה מרחוק ועוד כמה. ניתן להשתמש בספק הכוח החיצוני של ה D2X (ששונה מזה של ה D100) על מנת לנקות את החיישן או כדי לחסוך בחיי סוללה (בצילומי סטודיו), זאת למרות שניקון ממליצה על ספק קצת שונה.
הסוללה שלה דומה לזו של ה
D100 או ה D70, אבל יש לה מגרעת ששונה בגודל מהסוללות הישנות. מבחינת הספק הסוללה, הוא מאוד דומה ל EN-EL3 של ה D100 וה D70, ניתן במטען הישן לטעון את הסוללה החדשה ולהיפך וניתן להשתמש בסוללה החדשה במצלמות הישנות, אבל לא להיפך.
לסוללה החדשה יש פס מתכת נוסף עליה כדי לאפשר למצלמה לדעת כמה קליקים צולמו במצלמה וכמה כוח עוד נותר בה, אבל על חיי הסוללה ארחיב מאוחר יותר.
העינית שלה בהירה מאוד, הרבה יותר מזו של ה
D100 או ה D70, אבל לא בהירה ומכסה כמו העינית של D2X. יש לה תיקון דיופטר בעינית למרכיבי משקפיים, אבל צריך להצמיד את העין לעינית כדי לראות את כל משטח המיקוד.
יש לה תריס בעל פעולה כפולה, עם אבטחה של 100,000 קליקים לפחות.
יש לה נעילה לתא כרטיס הזכרון - שלא ייפתח פתאום. הכנסת הכרטיס היא מהצד. פתח הסוללה שלה למטה עם סגר פלסטי שנראה די חפיף.

התכונות המעניינות שלה:
> היא משתמשת במנוע עיבוד התמונות של ה
D2X - כולל שפיעה בארבעה ערוצים.
> מדידת האור שלה דומה לזו של ה
D2X שהיא 3D Color Matrix Metering II עם החיישן החדש הצבעוני של 1005 הפיקסלים.
> יש לה מצב של
Overlay של שכבות של שתי תמונות NEF בלי לפגוע במקור.
> ניתן לחבר עד 10 חשיפות יחד במצלמה להפחתת רעשים בצילומים ממושכים.
> 11 אזורי
AF כמו ב D2X שניתן לחבר כמה ביחד לאזורי WIDE.
> בעזרת כבל ומתאם ניתן לחיבור למערכת
GPS המחוברת ללוויין על מנת לרשום ב EXIF את המיקום הגאוגרפי של כל תמונה.
> בעזרת מתאם יש לה תמיכה בחיבוריות רשת מהירה להעברה אלחוטית של התמונות ללפטופ הסמוך.
> החיבור שלה למחשב נעשה ב
USB2 (חבל שלא FIREWIRE(.
> היא מסוגלת להגיע לקצב אש של 5 פריימים בשנייה והבאפר שלה גדול מזה של ה
D2X!
> יש לה נעילת מראה מלאה ועוד מצבי ביניים (השהיית פתיחת תריס אחרי עליית המראה למשל).
> תומכת בעדשות ידניות ישנות של ניקון, עם מדידת אור וניתן בקלות להכניס את הפרמטרים שלהן למצלמה ולשלוף אותם במהירות עם כפתור הפונקציה הקדמי.
> ישנה רשימה של עד 14 רשומות של הסטים האחרונים שהשתמשת בה, עם גישה קלה לשלוף סטים קודמים לשימוש מיידי.
> טווח האיזו שלה משתרע בין איזו 100 ל
HI-1 שזה איזו 3200.
> העינית מכילה המון מידע, כולל האיזו - שזו תכונה מבורכת.
> אין לה אפשרות הקלטת קול כמו ב
D2X.
> היא מאפשרת לדחוס קובץ JPEG לפי הגבלת גודל או לפי איכות, ויודעת במצב השני לייצר קבצים גדולים אם התמונה מפורטת, או קבצים קטנים אם אין הרבה פרטים בתמונה, בדיוק כמו ה
D2X. יש לזכור שתמונה באיזו מאוד גבוה - גם ה"שלג" נלקח בחשבון בגודל התמונה, כאילו היה פרטים.

המפגש עם המציאות:
למדידת איזון לובן ידני אין לה מודד חיצוני לקביעת ה WB וצריך קצת להתעסק עם התפריטים. הקביעה מצד שני, מאוד מדויקת. זה לוקח כמה שניות, והיא יודעת לחלץ WB מדוייק ביותר מתאורה מעורבת. כמו שאר המצלמות, הפרמטרים ל WB קבוע מראש לא מתאימים לאור מעורב. מצב הפלש שלה מדוייק, ובחוץ, ניתן להשתמש באופן קבוע (חוץ ממקרים חריגים) ב
WB האוטומטי.
חיי הסוללה שלה נמוכים מזו של ה
D2X - ואני מעריך שזה בגלל שתי סיבות. אחת - ב D2X יש סוללה גדולה בהרבה, והמסך האחורי הגדול הוא זללן הספק ניכר. בנוסף, החיישן הוא CCD שהוא זללן הספק בהשוואה לחיישן ה CMOS. מומלצת סוללה רזרבית כדי לא להיתקע לפתע בלי סוללה באמצע יום צילומים. אחרי 300 תמונות בערך, מד הסוללה המופיע בצג העליון מתחיל לרדת, מה שדי מפחיד בשטח. כדאי להשתמש מה שפחות במסך האחורי ולכוון זמן מינימלי של מסך מודלק אחרי צילום.
היא מוכנה לצילום כהרף עין אחרי ההדלקה, אז אפשר לכבות בין סדרה לסדרה כדי לחסוך באנרגיה (מה שאינני טורח לעשות עם ה
D2X).
המיקוד שלה עם כל סוגי העדשות - AF או AFS
מהיר כמו ה D2X, ואין פספוס במיקוד.
למרות השוני בין חיישן CCD וחיישן CMOS בטווח הצבעים, גווני העור שהיא מייצרת מושלמים, בכל מצב תאורה.
באופן כללי, התמונות שהיא מפיקה דומות ביותר לתמונות מה
D2X ואין אפשרות במבט ראשון לראות את ההבדל. גודל התמונה קטן ב 10% בסה"כ בשני הצירים, מה שלא נראה לעין - גם אם מגדילים טיפה את התמונות ממנה שיתאימו לגודל של ה D2X.
התמונות שהיא מפיקה חדות מאוד - כמובן כתלות בעדשה המחוברת למצלמה (ואם זה לא מספיק, ניתן להוסיף חדות בתפריטים). הגוונים במצב WB אוטומטי קצת שונים מה
D2X - אבל ניתן לכוון את המצלמה לגוונים מאוד דומים.
ההפתעה הגדולה היא ההשוואה באיזו. ה
D200 מפיקה באיזו 1000 תמונות עם אותה מידת רעש אלקטרוני כמו ה D2X באיזו 400. יש הבדל של סטופ+ ברמת הרעש בין שתי המצלמות, עד לאיזו 1600. באיזו הגבוה, 1600 ו- 3200 רמת השלג דומה. ה D200 מאפשרת הורדת שלג אוטומטית במצלמה בשלוש דרגות בעוד שה D2X מאפשרת שתי דרגות. פה היא מנצחת את ה D2X - בפרט ברמות האיזו שבין 400-1000. באיזו 100 - שתיהן מפיקות תמונות נקיות לחלוטין משלג.
הטווח הדינמי שלה מצויין, והיא מתמודדת היטב עם מצבי אופל ומצבי תאורה קיצוניים.
יש לי רושם שהיא לפעמים עושה קצת תת-חשיפה, אבל לא בחנתי את הפונקציה הזו לעומק. ניתן כמובן לתקן זאת אם בתוכנה או לתת פיצוי חיובי קל. יתכן שזה מדליפה של אור מהעינית, ואין לה תריס הסוגר את העינית כמו ב
D2X.
מבחינת מדידת אור - אני בדרך כלל עובד במצבים של משוקלל מרכז, ולעתים רחוקות במצב ספוט - כשאין מוצא אחר. היא מאפשרת לכוון את גודל האזור המרכזי שממנו נלקחת המדידה העיקרית, וניתן ליצור מצב שבין ספוט למצב משוקלל מרכז שנראה לי מאוד שימושי. הפונקציה הזו היתה קיימת כבר ב
D70 אבל לא היתה קיימת ב D100. היא קיימת גם ב D2X.
מה שחשוב כמובן זה מבחן המציאות, ושם היא מתעלה על עצמה כפי שנראה בדוגמאות הבאות.
הדאגה הראשונה - בגלל השוני בחיישן בין ה
D200 ל D2X (CCD לעומת CMOS) שהצבעים לא יהיו חיים וטובים - מתבדה מיד עם הקליקים הראשונים. הוורד הצהוב מתקבל בצבעים מושלמים:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/1600sec F Number: 2 Max Aperture Value: 1 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2006:01:13 11:04:27 Color Space: sRGB

התמונה הבאה מראה את יכולת ההפרדה שלה של גווני הגוונים של הרקפות המסכנות שלנו, ויחד עם זאת שמירה על הצבעים החיים והעמוקים שברקע:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/80sec F Number: 5.6 Max Aperture Value: 5 Focal Length: 200mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 300 Date Taken: 2006:01:14 12:51:52 Color Space: sRGB

דיוק איזון הלבן שלה - WHITE BALANCE - הוא מושלם. הכיוון הידני מתבצע בקלות ובמהירות - עם תנאי תאורה מעורבים - אור הלוגן + אור ניאון. הגוונים של הפירות המצולמים הם בדיוק כמו בחיים, התמונה כאן היא ישר מהמצלמה - ללא כל עיבוד חוץ מהקטנה:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/30sec F Number: 2.8 Max Aperture Value: 0 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 400 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Manual white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2006:01:14 20:13:42 Color Space: sRGB

כאמור, גם דיוק הצבע בצילום בפלש מעולה, כל זאת הודות לחיישן החכם המובנה במצלמה.
הסתובבו שמועות על חוסר חדות בתמונות מהמצלמה. אין זה נכון. במצב הניטרלי של הבקרים - התמונות מתקבלות חדות - כשמה שמגביל את החדות זה הצלם או האופטיקה המורכבת על המצלמה. הדוגמה הראשונה צולמה בעדשה ידנית ישנה בצמצם פתוח לרווחה - מקום בו היא לא כל כך מצטיינת, ובכל זאת - התוצאות מרשימות. העדשה היא ה 85/2 הישנה, שמאוד מתאימה לפורטרטים בגלל הבוקה הנעים שלה:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/125sec F Number: 2 Max Aperture Value: 1 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2006:01:13 11:06:51 Color Space: sRGB

דוגמה נוספת לחדותה הבלתי מתפשרת צולמה ב 70-200 (הג'ילט של ניקון...) בצמצם 4. המבחן הוא אכזרי - מול אור בוהק (העדשה שם לא במיטבה) ועל פני משטח חסר קונטרסט - אכן ג'ילט:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/400sec F Number: 4 Max Aperture Value: 3 Focal Length: 200mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 300 Date Taken: 2006:01:13 10:37:30 Color Space: sRGB

אחת הבעיות הקשות במצלמות דיגיטליות הוא הטווח הדינמי. ל D200 לא חסר טווח דינמי. בחרתי בנושא מסובך - גזע עץ כהה, שצולם מול אור חזק:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/750sec F Number: 4 Max Aperture Value: 3 Focal Length: 200mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 300 Date Taken: 2006:01:13 10:37:17 Color Space: sRGB

ואחרי טיפול ב CURVES - צצו מהאופל כל הפרטים החבויים:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/750sec F Number: 4 Max Aperture Value: 3 Focal Length: 200mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 300 Date Taken: 2006:01:13 10:37:17 Color Space: sRGB

בעייה ידועה בחיישני CCD היא "פריחה" - Blooming. כאשר נכנס אור בוהק ביותר לחיישן, הבוהק "נשפך" או "פורח" לסביבה הסמוכה שלא בצדק. צילמתי את אותו עץ דוגמן שלי, עם ה 85/1.4 - כאשר ידעתי שבצמצם פתוח - 2 - יש לה קצת CA. הילה צבעונית דקיקה קיימת - אחרי הכל זהו מבחן אכזרי ביותר - אבל אין פריחה בכלל. הפרטים הסמוכים לאזור ה CA ברורים וחדים, ושום אור עז לא נשפך לסביבה:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/180sec F Number: 2 Max Aperture Value: 1 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2006:01:13 11:03:59 Color Space: sRGB

המבחן המתבקש על ידי כולם הוא מבחן הרעש. מה קורה באיזו גבוה - היכן שפתאום כולם התחילו לצלם. אני זוכר את ימי הפילם העליזים בהם צילמתי ב FP4 של אילפורד בן ה 125 אסא, וכבר בהגדלה של 24X30 יכולתי לראות גירעון בתמונה. כשעברתי לפעמים לצלם ב TRI-X בן 400 האסא, ידעתי שאראה את הגירעון כבר ב 13X18. הכלים השימושיים היו תאורה וחצובה וזה היה חלק בלתי נפרד מערכת הצילום. היום, כולם פתאום רוצים לצלם באיזו 3200 כאילו נגמר האור בעולם. בעוד כמה שנים, נוכל לצלם ברגישות של איזו 25,000 ואני חושש שגם זה לא יספיק לנו. משהו קרה לנו...
למצלמה ארבעה מצבים של שליטה ב"שלג" באיזו גבוה - ללא טיפול ברעשים, טיפול נמוך, נורמלי וגבוה. בדוגמה הבאה, נראה את ההשוואה בין רמות האיזו השונות - בין 100-3200 כאשר ניקוי השלג היה מכוון במצלמה למצב נורמל. הכל קרופים 1:1 - וקודם כל הסצנה המצולמת שתבינו מאין זה נגזר. בחרתי בשער האפור כי על אפור ניתן לראות בקלות את השלג:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/90sec F Number: 4.8 Max Aperture Value: 4.5 Focal Length: 52mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0.3333333 ISO Speed Ratings: 100 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 78 Date Taken: 2006:01:13 09:59:27 Color Space: sRGB

כעת, סטריפים ב 6 רמות איזו בין 100 ל 3200 - קרופים של 100% (יש רמות ביניים אבל לא התייחסתי אליהן):

Color Space: 65535

התמונה הבאה מראה את אותה סצינה שצולמה באיזו 3200 בארבע האפשרויות השונות - ללא ניקוי רעשים, ניקוי נמוך, נורמלי וגבוה, שוב קרופים של 100%:

Color Space: 65535

התמונה האחרונה היא השוואה בין רמות השלג של ה D2X באיזו 400 לבין רמות השלג ב D200 באיזו 800. עדיין יש יתרון ל D200. למעשה, רמות השלג ב D200 באיזו 1000 - למרות האופיין השונה של השלג - משתוות פחות או יותר ל D2X באיזו 400. בהחלט יתרון ברור של ה CCD כפי שהיה צפוי:

Color Space: 65535

מהן המסקנות שלי? האם בכלל כדאי לקנות D2X אם ה D200 עושה כמעט אותו הדבר, ובכמה פרמטרים אפילו יותר? התשובה שלי היא חיובית. אם יש לכם את האמצעים - ואתם זקוקים למצלמה עמידה מאוד וחסונה, בעלת כמה קרוסים (לא אחד כמו ב D200), עם מהירות צילום של 8 פריימים לשניה וה HSC - High Speed Crop Factor שנותן בשטח עוד קצת הגדלה עם אותה עדשה לכו על ה D2X. יש תוספות נוחות ב D2X - כמו גריפ מובנה, אורך חיי סוללה גבוה, עוד שני מגאפיקסלים, עוד כמה בקרים על גוף המצלמה, עינית גדולה מאוד ובהירה, תחושה של "מכונת מלחמה" ביד ועוד כהנה וכהנה.
האם התוספות האלו שוות פי שניים וחצי במחיר - תחליטו אתם. אין ספק שניקון עשתה כאן צעד גדול קדימה בתכנון מצלמה - והיא קיפלה לתוכה את כל מה שהיא יודעת כיום. בתור גוף שני - היא מעולה, ואפילו בתור גוף ראשון - היא יכולה להפיק עבודה נהדרת. שוב נקבע כאן סטנדרד חדש למצלמות החצי מקצועיות. מה שנותר לראות מה המתחרות ירימו מול ה
D200 - ואין ספק שהן תרמנה - אבל הרף נהיה גבוה מאוד. לו המצלמה היתה FF - היה אפילו יותר נחמד, אבל גם כך ה D200 תעשה את העבודה היטב, וכל מה שנדרש ממנה. מהיכרותי עם ניקון - היא תבלה כמה שנים טובות בשוק ותימכר בכמויות שיגיעו ל 7 ספרות עד לדור הבא וחוזר חלילה.

 
Copyright © Dr. Joseph Kramer. All rights reserved © כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
פורטל הצילום של טד בפייסבוק פורטל הצילום של טד בפייסבוק