לייקה הנחיתה לאחרונה עדשה חדשה לשוק למצלמות ממשפחת ה M.
זו עדשת טלה קצרה, עם צמצם מירבי גדול. היא בנויה מ 7 אלמנטים ב 5 קבוצות, וכוללת אלמנט אספרי ואלמנט אפו - APO.
מרחק המיקוד המינימלי של הוא כ 70 ס"מ, שזה בהחלט טוב, והצמצם הגדול מאפשר לה לצלם בתנאי תאורה קשים ועדיין לקבל תמונות באיכות גבוהה מאוד.
בבדיקה שנעשתה על פילם הראתה העדשה בצמצם 5.6 יכולת הפרדה מדהימה של 125 זוגות קוים למילימטר, מאוד קרוב ליכולת המרבית של עדשות בפורמט 35 מ"מ.
האיכות האופטית שלה ללא פשרות, כמעט בכל צמצם. הצבעים שהיא מפיקה נהדרים, והבוקה שלה חלומי. יש לה צמצם של תשעה להבים, מעוגלים מן הסתם כדרכה של לייקה.
על פניו - עדשה נפלאה. הקוץ היחידי בסיפור הוא המחיר שלה: 2950 דולר!
צריך הרבה העזה או אטימות (מחק את המיותר) להציג עדשה במחיר כזה כיום בשוק כל כך תחרותי.
במחיר של 1000 דולר ניתן לרכוש את ה 85/1.4 של ניקון או בעוד כ 500 דולר את המקבילה של קנון בצמצם 1.2 ולהישאר עם הרבה עודף. ניתן לארוז במחיר הזה 70-200 /2.8 יחד עם עדשת 28/1.4 של ניקון (במחיר "אפור") או 70-200 /2.8 יחד עם 17-55/2.8 יחד עם 50/1.4 של ניקון.
עם כל הכבוד ללייקה, זהו פיל לבן ענקי. רק שרופי לייקה עם משאבים לא מוגבלים ישקיעו בעדשת טלה קצרה כל כך הרבה כסף, אם בכלל.
לייקה חיה בתוך בועה משל עצמה, ולו היתה מפנה את מהנדסיה הטובים לייצור עדשות תואמות ניקון/קנון הם היו מוכרים רבבות מהם בחודש במקום ספורות מהעדשה הזו. זה היה יוצר לה משאבים לפיתוח החברה והוצאתה מהבוץ הכספי בו היא מצויה. 100 עדשות כאלו בשנה לא יוציאו אותה משום בוץ. |
