אי שם במעבה היער... האיים של תאילנד ערב מדברי נהג מונית ביום חם
מאמרים - מאמרים כתבות והגיגים בנושאים שונים מעולם הצילום
ישנם 818 מאמרים ב 7 נושאים
» הפן הטכני » פרטים
הפן הטכני
נוספה: 19/5/2018
גרסה להדפסה
Share |
HDR – למה וכמה? צפיות: 224

המושג הזה קפץ לעולם הצילום ולעולם הוידיאו לפני כמה שנים.
HDR הוא קיצור המילים High Dynamic Range – ובלשוננו – טווח דינמי גדול.
ישנה סתירה מסויימת בין הגדרות הסטילס והווידאו  במושג הזה – ואחר כך אסביר.
מה שאנחנו מכירים מהיסטוריית הצילום שלנו הן הבעיות הנגרמות מחשיפה לא נכונה בשעת צילום. הואיל ויצרני המצלמות נתנו לנו כמה אפשרויות למדידת אור בשעת צילום – נקודתי, ממוצע/משוקלל מרכז ומטריצה אנחנו לפעמים בוחרים בדרך הלא נכונה.
כדי להוסיף חטא על פשע, אותם יצרני מצלמות משחקים איתנו, ומנסיוני גיליתי כי בסוג מצלמה אחת  הכי נכון להשתמש בשיטת משוקללת מרכז ובסוג במצלמה אחרת  עדיפה שיטת מטריצה.
התוצאה – לפעמים פרטים צוללים לתוך שחור ולפעמים לתוך לבן שרוף.
בעבר, בתחילת הצילום הדיגיטלי, המצב היה הרבה יותר גרוע מהיום. הטווח הדינמי של המצלמות היה הרבה יותר מוגבל מהיום – והתמונות צללו בקלות לתוך שחור או לבן שרוף.
עם השנים המצב השתפר והלך, כך שכיום אנחנו יכולים ליהנות מצילומים הכוללים כהים מלאי פרטים ובהירים שאינם שרופים וכוללים פרטים רבים.
כיצד נוכל לקבל תמונות הכוללות פרטים בכהים ובבהירים?
מקובל היה בתחילת השימוש בצילום הדיגיטלי לעשות שתי פעולות. האחת – לצלם בפורמט RAW שהוא אמור להכיל את כל הפרטים שיצאו מהחיישן ללא עיבוד, השניה – לצלם בחשיפת חסר.
הבעיה הראשית בצילום הדיגיטלי היתה הלבנים השרופים שאיבדו את הפרטים (צילום RAW הקטין את הבעיה). מצלמים בחשיפת חסר ואת הכהים אפשר להבהיר והלבנים לא נשרפו. מאידך, ההבהרה מציפה רעש אלקטרוני (שלג) בתמונה – אז מה עושים?
מצלמים HDR - וכיצד עושים זאת? במקרה הכי בסיסי – מצלמים שלוש תמונות. אחת בחשיפה רגילה, אחת בחשיפת חסר ואחת בחשיפת יתר. כמה חסר? כמה יתר? סטופ או שניים בדרך כלל.
אז יש לנו שלוש תמונות. בשלב הזה מפעילים כלי עריכת תמונות כמו פוטושופ או כלי ייעודי לטיפול וליצירת HDR וממזגים את שלוש התמונות זו עם זו.
התוצאה – תמונה מאוזנת (מדי) – הכל "נכון" – הכהים כהים אבל לא "אטומים", הלבנים בהירים אבל לא שרופים. לעין רגילה זה נראה מצויין, אבל לעיניים של צלם זה לא נראה ממש נכון.
אבל הרוב אוהב תמונות כאלו שלא נראות טבעיות.
ומתי זה עובד טוב – כשאפשר לצלם שלוש תמונות של משהו סטטי. ברוב המצלמות המתקדמות יש מצב שנקרא HDR בו המצלמה מצלמת בעצמה שלוש, חמש, שבע או יותר תמונות ברצף והן נבדלות אחת מהשניה במידת החשיפה שלהן.
אבל אם הסצנה דינמית – אקשן, משחק כדורגל, מעקב אחר נשר בשמים וכ"ו, זה לא עובד טוב.
רק בשביל הייחוס באופן כללי – בימי הפילם העליזים – לשקופית היה טווח דינמי של 7-9 סטופים (המרחק בין הכהה ביותר לבהיר ביותר). לסרט נגטיבי היה טולרנס גדול יותר ולפילמים האיכותיים, בפרט גדולי הפורמט, הטווח הדינמי השתרע עד 12 סטופים ואולי אפילו יותר.
עם תחילת הז''אנר הדיגיטלי, גם מצלמות העלית לא צלחו טווח דינמי העולה על 10 סטופים.
היום, המצלמות הדיגיטליות מגיעות לטווחים של 15 סטופים ואולי יותר. יש לזכור כי כל סטופ הוא פי שניים בחשיפה, כך שההבדל בין 12 סטופים ל 15 סטופים מתבטא בפי 8 (!) בטווח בדינמי.
בוידיאו, היצרנים היום מתהדרים בטווח דינמי "גדול" יותר – השחורים יותר עמוקים והבהירים יותר בהירים. זה קצת הפוך מהסטילס, אבל כך קוראים לזה.
מעטים מצלמים כל הזמן במצב HDR עם תהליך שנקרא Bracketing – מיסגור החשיפה (כמה חשיפות עוקבות).
רובנו לא מצלמים באופן קבוע כך, אולי רק מפעם לפעם. איך בכל זאת יוצרים תחושה של HDR ודווקא מצילום יחיד? כיצד מגדילים, אפילו למראית עין, את הטווח הדינמי?
עבור זה קיימות שלל תוכנות העוזרות לנו להוציא מתצלום יחיד תמונה שנראית (כמעט) כמו שצולמה ב Bracketing. תוכנות אלו נולדו במקורן כדי לעשות שילוב של כמה תמונות.
בטכניקה דומה ניתן לצרך מספר תמונות שצולמו של אותו נושא בעומקי שדה שונים. כך ניתן ליצור עומק שדה גדול, בייחוד בצילומי מאקרו – שלא ניתן להשיגו בתנאים אחרים.
למטרת ההשוואה – אציג כאן תוצאות מארבעה כלי תוכנה שעבדו על אותה תמונה בודדת לקבל אפקט של HDR.
התמונה הראשונה – היא המקור. ללא כל עיבוד HDR:

Model: NIKON D300 Exposure Time: 1/2500sec F Number: 6.3 Max Aperture Value: 5 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0.6666667 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2008:05:16 12:02:19 Color Space: sRGB


התמונה השניה – מעובדת עם כלי תוכנה שעדיין חינמי של NIK – שנקרא HDR EFEX PRO 2:

Model: NIKON D300 Exposure Time: 1/2500sec F Number: 6.3 Max Aperture Value: 5 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0.6666667 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2008:05:16 12:02:19 Color Space: sRGB


התמונה השלישית – עובדה על ידי כלי חצי חינמי שנקרא Easy HDR:

Model: NIKON D300 Exposure Time: 1/2500sec F Number: 6.3 Max Aperture Value: 5.021924 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0.6666667 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2008:05:16 12:02:19 Color Space: sRGB


התמונה הרביעית עובדה על ידי תוכנה הנקראת :Photomatix PRO 5

Model: NIKON D300 Exposure Time: 1/2500sec F Number: 6.3 Max Aperture Value: 5.021924 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0.6666667 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2008:05:16 12:02:19 Color Space: sRGB


התמונה החמישית עובדה על ידי כלי תוכנה הנקרא Aurora HDR שעולה כ 100 דולר:

Model: NIKON D300 Exposure Time: 1/2500sec F Number: 6.3 Max Aperture Value: 5 Focal Length: 85mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0.6666667 ISO Speed Ratings: 200 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 127 Date Taken: 2008:05:16 12:02:19 Color Space: sRGB

ניתן לראות בקלות מהדוגמאות כי לכל כלי תוכנה יש את הייחוד שלו.

ניתן ברובם גם לשחק עם פרמטרים שונים של הכלי כדי להשיג תוצאות שונות מהרגיל. זהן כמובן לא תחליף לצילום מספר פריימים בחשיפות שונות ובמיזוגם. אישית, אינני אוהב את התוצאות שמייצרת תוכנה שאוספת פריימים בחשיפות שונות ועורמת אותם זו על זו. זה פשוט לא נראה לי נכון לעין.
מאידך, הכלים הללו יכולים בהחלט ל"תבל" תמונה שהיא קצת שטוחה ולא מעניינת כמו שרואים כאן – ים המלח בזריחה:

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/1500sec F Number: 4.5 Max Aperture Value: 4 Focal Length: 12mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 18 Date Taken: 2006:10:21 07:15:52 Color Space: sRGB


ואחרי תיבול קטן – נראה הרבה יותר מעניין (בעיני):

Model: NIKON D200 Exposure Time: 1/1500sec F Number: 4.5 Max Aperture Value: 4 Focal Length: 12mm Exposure Program: Aperture priority Exposure Bias Value: 0 ISO Speed Ratings: 125 Metering Mode: Center Weighted Average White Balance: Auto white balance Flash: Flash did not fire Focal Length In 35mm Film: 18 Date Taken: 2006:10:21 07:15:52 Color Space: sRGB

תחליטו אתם.

 
Copyright © Dr. Joseph Kramer. All rights reserved © כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
פורטל הצילום של טד בפייסבוק פורטל הצילום של טד בפייסבוק