ערב בבריכה סודות של בוקר סימני חיים שיעור בוקר יום חלום
מאמרים - מאמרים כתבות והגיגים בנושאים שונים מעולם הצילום
ישנם 829 מאמרים ב 7 נושאים
» הפן הטכני » פרטים
הפן הטכני
נוספה: 27/7/2015
גרסה להדפסה
Share |
וידיאו 8K, 4K, 2K והמשך יבוא...פרק ראשון צפיות: 966

עולם הוידיאו התפתח במהירות מסחררת ב 30 השנים האחרונות. הבה נציץ קצת אחורנית כדי להבין לאן אנחנו הולכים כיום.
בתחילת הדרך היה הוידיאו המורכב (קומפוזיט) קיים בשלושה פורמטים עולמיים – NTSC – האמריקאי, PAL – האירופאי ו SECAM הצרפתי (והרוסי בגרסה משל עצמה).
הוידיאו המורכב כלל באותו אות את הצבע, המידע השחור-לבן ואת מידע הסינכרון.
במסך PAL ישנן 625 שורות של מידע ובמסך NTSC ישנן 525 שורות של מידע על כל מסך.
שיטה זו שימושית עד היום במספר מקומות בעולם ובמספר אפליקציות בפרט בזכות פשטותה. החיבור הנדרש הוא רק כבל קואקסיאלי אחד.
השלב הבא נקרא סופר-וידיאו או s-Video, בו השתמשו בשני כבלים – אחד לאות הצבע והשני לאות התאורה (שחור-לבן) ולאות הסנכרון.
איכות התמונה היתה גבוהה יותר בשיטה זו בגלל ההפרדה בין מידע הצבעוניות למידע התאורה.
בשלב הבא התפרק האות לשלושה כבלים – מה שנקרא Component Video, באחד העבירו את מידע התאורה והסנכרון, בשני מרכיב של אות כחול ובשלישי מרכיב של אות אדום, ומשילוב של כולם התקבל האות המורכב, באיכות גבוהה יותר.
עד לכאן, הועבר אות הוידיאו ב"אריגה" – Interlacing, בו מסך אחד שידר את הקווים האי-זוגיים ומסך שני העביר את הקווים הזוגיים, והעין שלנו ארגה את שני השדות יחד לתמונה אחת - קצת מרצדת.
התחנה הבאה באבולוציה היתה יצירת אות וידיאו לא ארוג, רציף – על ידי פעולה שנקראה De-interlacing, בה שודרה כל פעם תמונה מלאה ולא שני חצאים.
שוב היתה כאן עליה באיכות ובהנאה הויזואלית – בפרט בקטעי אקשן מהירים, שם לא נשברה התמונה לקווים לא נעימים לצפייה בשעת תנועה מהירה. דוגמה לוידיאו ארוג לעומת לא ארוג:

Color Space: sRGB

זו היתה הסנונית האחרונה בעולם האנלוגי, ומשם כבר עבר העולם למדיה דיגיטלית.
עולם הוידיאו הדיגיטלי התחיל בתקן הקרוי SDI – Serial Digital Interface שהיה בעצם וידיאו Component  דיגיטלי (שלושה ערוצים אך על כבל יחיד). תדירות הסיגנל היתה 270 מגאביט לשנייה והמידע "רץ" טורי – מידע תאורה, כחול, אדום וכן הלאה ולא בשלושה כבלים מקבילים.
עדיין הרזולוציה היתה נמוכה – 625 קוים למסך ב PAL.
התחנה הבאה היתה וידיאו דיגיטלי בקצבים של 1.5-3 גיגאביט לשנייה וזה כבר נקרא וידיאו HD סריאלי.
באולפני השידור והפקות הוידיאו, הפורמט הפופולארי היום הוא פורמט ה 3 ג"ב לשנייה, והפורמטים הבאים – 6 ג"ב לשנייה ו 12 ג"ב לשנייה כבר מגיעים ל 4K, שאליו נגיע מיד.
מהצד השני – התפתחה הגרפיקה הממוחשבת, שאף היא יוצרת תמונה על מסך.
זה התחיל לפני הרבה שנים באותות גרפיים דיגיטליים של CGA ו- EGA עם מספר צבעים מצומצם, המשיך לפורמט VGA אנלוגי עם רזולוציה גדלה והולכת עד ל- WUXGA – שהיא 1920X1200  (מעבר לרזולוציית וידיאו של HD) ועם מבחר צבעים של 16.7 מיליון גוונים שונים.
עולם זה, שעדיין קיים במסכי מחשב ובמקרנים רבים הולך ומתחלף בפורמטים דיגיטליים – DVI (עם מחבר שונה) ואחריו HDMI (שוב עם מחבר שונה) ואחריו DisplayPort אף הוא עם מחבר שונה.
נוצרו שמות חדשים לתקנים של הגרפיקות הממוחשבות – שפלשו לעולם הוידיאו ה"קלאסי".
למשל – 480P (רזולוציה נמוכה – 480 שורות וידיאו עם כ 704 נקודות לאורך כל שורה). המידע לא "ארוג" ואין ריצוד.
אחריו ישנה רזולוציה הקרויה 720P שכבר מוגדרת כוידיאו גבוה אבחנה – HD, ואחריו 1080P וידיאו גבוה אבחנה מלא. להלן טבלה המסכמת את רזולוציות הוידיאו השונות:

 

Color Space: sRGB

ניתן לראות כי בטלוויזיה רגילה ישנה, היו על המסך כ 1/3 מגאפיקסל, מסך HD 720 כולל קרוב ל 1 מ"פ ומסך HD מלא כולל כ 2 מ"פ. רזולוציה זו נקראת לפעמים 2K למרות ש 2K מייצג רזולוציה טיפה גבוהה יותר (2048X1080 או 1998X1080) אבל מבחינה מעשית אין הבדל בינה לבין 1080P.
לפני כמה שנים (2012) צץ בעולם תקן חדש הקרוי 4K או UHD = Ultra High Definition עם כמות פיקסלים פי 4 לערך מה שיש ב HD. המסך הראשון היה של LG בגודל 84 אינטש ועלה עשרות אלפי דולרים:

Color Space: sRGB

מסך מתקדם של סמסונג – 110 אינטש:

Color Space: sRGB

כיום, מחירי מסכי 4K  דומה למחיר מסכי ה HD.
גם כאן יש מספר וריאציות של תקן, כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:

Color Space: sRGB

הפורמט הפופולארי הוא ה UHD TV (הרביעי ברשימה). קצבי הרענון הם 24 מסגרות לשנייה (קולנוע), 30 מסגרות לשנייה (ארוג – לטלוויזיה) והתקן החדש – 60 מסגרות לשנייה – לא ארוג. מדברים גם על קצבים גבוהים יותר בעתיד כמו 120 מסגרות לשנייה, 240 מסגרות וכ"ו (לספורט ולצילומי טבע בעיקר).
כמות המידע הויזואלי הנשפכת לעינינו גדלה בצורה דרמטית, מימי עולם הטלויזיה/וידיאו הישן:

בינתיים, צצו מצלמות מקצועיות וחובבניות התומכות ב 4K:

השימוש העיקרי והראשוני של פורמט זה היה לבתי הקולנוע הדיגיטליים, ועבורם פותחו מקרני רבי עוצמה (30,000 לומנס למשל) בשתי הקונפיגורציות המקובלות – מבוססי LCD ומבוססי DLP:

Color Space: sRGB


לצרכן הביתי, המקרנים עדיין יקרים מאוד, למשל, מקרן זה של סוני – VPL-VW600ES עולה כ 15,000 דולר בחו"ל, תענוג יקר בינתיים:

Color Space: sRGB


בפרק הבא – המשך הטיול במחוזות ה 4K, האפשרויות, ההזדמנויות והמשך הדרך.

 
Copyright © Dr. Joseph Kramer. All rights reserved © כל הזכויות שמורות ליוסי קרמר
פורטל הצילום של טד בפייסבוק פורטל הצילום של טד בפייסבוק